הריאיון עם קייל רוף: מה הוא מפספס ב-2026?

זה לא מאמר טכני במובן הצר.
זה מאמר על הפילוסופיה של SEO – על מה גורם לאתרים לעלות, מה גורם להם להתרסק, ומה עוזר להם לא רק להגיע למעלה, אלא גם להישאר שם לאורך זמן.

אם אתה בעל אתר, מקדם אתרים, יוצר תוכן, או פשוט מישהו שמנסה להבין איך גוגל באמת חושבת –הניתוח הזה נכתב עבורך.

הפטנט שמסביר את כל הגישה של קייל רוף

לפני שנכנסים לניתוח עצמו, חשוב להבין פרט אחד שמסביר הרבה מהגישה של קייל רוף:
הוא אחד האנשים היחידים בעולם ה‑SEO שמחזיקים פטנט רשמי על שיטה לביצוע ניסויי SEO מבוקרים.

הפטנט מתאר תהליך שבו יוצרים דפים עם תוכן מלאכותי (כמו Lorem Ipsum), משנים בהם משתנה אחד בלבד, ובודקים איך גוגל מגיבה.
המטרה היא לבודד גורמי דירוג ולזהות מה באמת משפיע על מיקום בתוצאות החיפוש לא לפי מה שגוגל אומרת, אלא לפי מה שגוגל עושה בפועל.

הגישה הזו, שמבוססת על ניסויים אמפיריים ותנאי מעבדה, היא הבסיס לכל מה שקייל אומר בהמשך הראיון:
הדגש על גורמים בודדים, על “היעדר גורם”, על חשיבות המיקום המדויק של מילות מפתח, ועל כך ש‑SEO לא השתנה מהותית כבר שנים.

הבנה של הפטנט הזה עוזרת להבין את נקודת המבט שלו וגם את המקומות שבהם המציאות בשטח מורכבת יותר מהניסויים.

למה הניסויים של קייל לא באמת “מדעיים” ומה זה אומר על המסקנות שלו

הזווית שלי: חשוב לומר ביושר: למרות שהניסויים של קייל מעניינים ומגלים דפוסים אמיתיים באלגוריתם, הם אינם עומדים בסטנדרט של ניסוי מדעי מבוקר. בדיוק כמו ששתי מכוניות זהות לחלוטין לעולם לא יגיעו לקו הסיום באותו זמן בתנאי מעבדה בגלל סטיות זעירות במנוע, בחשמל, בחיכוך ובתזמון כך גם שני דומיינים “חדשים וזהים” אינם באמת מתחילים מאותה נקודת פתיחה.

בפועל, כל דומיין מושפע מגורמים שאי‑אפשר לבטל:

• זמן סריקה שונה
• היסטוריית קראול שונה
• שרתים שונים
• IP שונה
• מהירות תגובה שונה
• שונות טבעית של גוגל באינדוקס

וזה לא תיאוריה ראיתי את זה קורה עשרות פעמים כששכפלתי אתרי תמיכה על אותו שרת בדיוק: אתר אחד טס למעלה, והשני נתקע במרתפים בלי שום סיבה נראית לעין. זו שונות טבעית שקיימת בכל מערכת מורכבת, וגוגל אינה יוצאת מן הכלל.

המשמעות היא שגם אם התוכן זהה לחלוטין, עדיין קיימת סטייה טבעית של כמה אחוזים בין הדומיינים עצמם סטייה שמקשה לבודד משתנה יחיד בצורה מוחלטת. אפילו “החלפת דפים בין דומיינים” לא פותרת את זה, כי גוגל סורקת ומאחסנת כל דומיין בתנאים שונים.

ולמרות שקייל מדבר על 2025, חשוב לזכור שבמציאות של 2026 גוגל כבר הרבה יותר טובה בזיהוי אתרים שנבנו כ"מעבדות" אתרים ללא חיים אמיתיים, ללא משתמשים וללא אותות סמכות והיא נותנת להם פחות משקל לעומת אתרים עם פעילות אורגנית, היסטוריה ואותות אמון.

לכן, הניסויים של קייל מספקים אינדיקציה מעניינת, אבל לא “אמת מוחלטת”. הם מגלים איך האלגוריתם מתנהג כשהוא לבד בחדר, בלי סמכות, בלי קישורים ובלי תחרות אבל הם לא משקפים את המציאות שבה אתרים אמיתיים מתחרים על מיקומים אמיתיים.

1. “היעדר גורם” כגורם הדירוג החזק ביותר ומה באמת קורה ב‑2026

זמן בראיון: 1:59–2:25

בקטע הזה קייל מציג את אחת הטענות המרכזיות שלו:
אם גוגל מצפה לראות עשרה גורמים בדף, עדיף להיות “בסדר” בכולם מאשר מצוין בשמונה ולחסר שניים. לדבריו, היעדר גורם הוא הגורם החזק ביותר שמשפיע על דירוג רעיון שמגיע מהניסויים המבוקרים שהוא ו‑Lee Witcher מבצעים על דומיינים חדשים ודפים מלאכותיים.

במעבדה, תחת תנאים סטריליים לחלוטין דפים זהים, דומיינים חדשים, ללא סמכות, ללא קישורים וללא תחרות חוסר באלמנט בסיסי באמת בולט מאוד. כשאין שום אות אחר להשוות אליו, גוגל מסתמכת כמעט רק על רלוונטיות טקסטואלית ועל נוכחות של אלמנטים בסיסיים כמו Title, H1, URL ופסקה ראשונה.

אבל המציאות של 2026 שונה לחלוטין.

הזווית שלי: מניסיוני בשטח, דווקא התאמה מושלמת מדי לדרישות גוגל גורמת ל‑Over‑Optimization ולפגיעה בדירוג. בניתוח מתחרים על ביטויים תחרותיים ראיתי שוב ושוב שדפים שמקבלים “100% ירוק” בתוספי SEO כמו Yoast או RankMath נראים לגוגל מלאכותיים כאילו נבנו לפי צ’ק‑ליסט ולא עבור משתמשים אמיתיים. התוצאה: דפים כאלה נתקעים, לא זזים, ולעיתים אף יורדים לאחר אינדוקס.

דוגמה מצוינת לכך היא דף של אחד הלקוחות שלי:
הדף היה מותאם ל‑100% לפי תוסף Yoast, כולל כל החזרות המדויקות של הביטוי. הוא התמקם במיקום 9 בביטוי תחרותי מאוד ולא זז משם חודשים. לאחר שהסרתי מספר חזרות מיותרות של הביטוי, הורדתי את הצפיפות והפכתי את הטקסט לטבעי יותר, הדף קפץ למיקום 3 בתוך ימים.
זה לא שינוי קוסמטי זה שינוי שמראה בבירור שגוגל של 2026 מעדיפה טבעיות על פני שלמות טכנית.

לכן, בעוד שבמעבדה “היעדר גורם” עשוי להיות הגורם החזק ביותר, בעולם האמיתי של 2026 שלמות טכנית היא דווקא אות אזהרה. גוגל מעדיפה דפים טובים, ברורים ומדויקים, אבל לא מושלמים עד כדי חשד.

2. 60% מה‑SEO זה לשים את מילת המפתח במקום הנכון האם זה עדיין נכון ב‑2026?

זמן בראיון: 2:25–3:10

הזווית שלי: קייל טוען שכ‑60% מה‑SEO מסתכמים במיקום נכון של מילת המפתח (Title, H1, פסקאות ו‑URL). זה אולי נכון בתנאי מעבדה על דומיינים “ריקים”, אבל במציאות של 2026 המשקל של התאמה מילולית מדויקת צנח דרמטית.

הסיבה פשוטה: גוגל של היום כבר לא מתנהג כ"שדכן" של מילים, אלא כ"מתורגמן" של כוונות. האלגוריתם, שמופעל על ידי מודלים סמנטיים מתקדמים, לא מחפש לראות אם כתבת “קידום אתרים לעורכי דין” בדיוק ב‑H1 — אלא האם הדף שלך הוא הישות (Entity) המוסמכת ביותר לענות על הצורך של הגולש.

הניסיון שלי מ‑2005 ועד היום מראה תמונה ברורה:

הקשר חזק מביטוי
ראיתי דפים שמדורגים במקום הראשון על ביטויים תחרותיים מאוד, למרות שהביטוי המדויק בכלל לא מופיע ב‑Title.
למה?
כי גוגל מבין את ה"ענן הסמנטי" סביב הנושא.
אם אתה מדבר על “אופטימיזציה למנועי חיפוש”, “סריקת קראולרים” ו“סמכות דומיין” גוגל מבין שאתה מדבר על SEO, גם בלי לדחוף את הביטוי לכל פינה.

מלכודת ה‑Over‑Optimization

ב‑2026, מי שפועל לפי הכלל של קייל מסתכן באופטימיזציית יתר.
גוגל מזהה דפוסים של “כתיבה לפי צ’ק‑ליסט”.
כשדף נראה מהונדס מדי עם מילת מפתח מדויקת ב‑URL, ב‑H1, בפסקה הראשונה ובכל כותרת משנה גוגל מבין שזה דף שנבנה עבורו, לא עבור הגולש.
וגוגל של היום? הוא מעניש התחנפות.

השורה התחתונה
מיקום מילת המפתח עדיין חשוב אבל ב‑2026 ההקשר, הכוונה והישות חזקים ממנו.
גוגל מדרג משמעות, לא מילים.

3. “גוגל לא קורא את כל הדף רק את החלקים החשובים”

זמן בראיון: 3:10–4:05

קייל טוען שגוגל מתמקד רק בחלק העליון של הדף ה‑Title, ה‑H1 והפסקה הראשונה ושלאחר מכן הוא כמעט “מפסיק לקרוא”. לפי הניסויים שלו, שינויים בחלק התחתון של הדף כמעט שלא משפיעים על הדירוג, ולכן הוא ממליץ לדחוס את כל האותות החשובים ל‑TOP.

אבל המציאות של 2026 שונה לחלוטין.

הזווית שלי: גוגל הוא קורא סמנטי, לא קורא ליניארי. מניסיוני בשטח, הטענה של קייל לא עומדת במבחן המציאות. בבדיקות שביצעתי באתרים שלי ובאתרי לקוחות, הוכחתי שגוגל קורא כל מילה גם את אלו שמופיעות בסוף הדף.

מבחן ה‑Snippet

לקחתי משפטים ייחודיים שמופיעים רק בפסקאות האחרונות או ב‑Footer של מאמרים ארוכים (2,000+ מילים).
בחיפוש בגוגל, המשפטים האלו הופיעו בתוצאות לעיתים אפילו כ‑Snippet.
אם גוגל היה “מפסיק לקרוא” באמצע, המשפטים האלה לא היו מופיעים בכלל.

כוח הקישורים בתחתית

בניסוי נוסף, הוספתי קישור פנימי חשוב רק בתחתית דף ארוך.
תוך זמן קצר גוגל סרק אותו, והדף המקושר החל לעלות במיקומים.
זה מוכיח שגוגל רואה את מבנה הדף כולו לא רק את החלק העליון.

ההבדל בין “מהירות הבנה” ל“משקל דירוג”

גוגל של 2026 לא קורא דפים כמו ספר.
הוא בונה מפה סמנטית (Semantic Mapping).
החלק העליון עוזר לו להבין מהר “על מה הדף” (Classification),
אבל החלקים האמצעיים והתחתונים הם אלו שבונים את ה‑Topical Authority סמכות הנושא.

דף שמתחיל חזק אבל ממשיך בתוכן דל, גנרי או משוכפל יקבל ציון נמוך ב‑Helpful Content.
גוגל מחפש עומק, כיסוי ישויות (Entities) וערך אמיתי לאורך כל הדף.

השורה התחתונה
קייל רוף טוען שהחלק העליון הוא “הכל”.
אני טוען שהחלק העליון הוא רק ה‑Elevator Pitch.
אם אין לכם תוכן איכותי, מעמיק וסמכותי עד השורה האחרונה גוגל אולי יבין מהר על מה אתם מדברים, אבל הוא לא ידרג אתכם מול מתחרים שנותנים ערך מלא.

דף טוב ב‑2026 הוא ריצת מרתון לא ספרינט של 100 המילים הראשונות.

4. “גוגל לא מעניש תוכן AI הוא מעניש תוכן גרוע”

זמן בראיון: 4:05–5:10

קייל טוען שגוגל לא מעניש תוכן שנכתב בבינה מלאכותית. לדבריו, גוגל לא באמת יודע לזהות אם התוכן נכתב על ידי אדם או מכונה הוא יודע לזהות רק איכות. כלומר: תוכן AI טוב יכול לדרג מצוין, ותוכן AI גרוע ייפול. זו טענה שמבוססת על ניסויים שבהם דפים שנכתבו ב‑AI דורגו גבוה כל עוד הם היו בנויים נכון מבחינת On‑Page.

הזווית שלי: אבל המציאות של 2026 מספרת סיפור אחר לגמרי.

לאחר עדכון ספטמבר 2025, ראינו את אחת המכות הקשות ביותר שגוגל הנחית על אתרים מאז עדכוני Panda ו‑Helpful Content הראשונים. גוגל פגע בצורה אנושה באתרים שהסתמכו על תוכן AI “נקי” כזה שלא עבר עריכה אנושית, לא כלל נימה אישית, לא הציג ניסיון אמיתי ולא תוקן מבחינה סגנונית.

גוגל לא “ניחש” שהתוכן נכתב בבינה מלאכותית הוא זיהה את זה בוודאות. ישנם דפוסים לשוניים שחוזרים על עצמם בתוכן גנרי שנוצר על ידי מודלים, כמו:

• פתיחות וסיומות שחוזרות על עצמן
• משפטים עם מבנה אחיד מדי
• שימוש יתר בביטויים כלליים
• חוסר עקביות בסגנון
• היעדר פרטים אנושיים
• היעדר חוויות אישיות
• חוסר בישויות עמוקות (Entities)

אלו דברים שגוגל יודע לזהות ברמת דיוק גבוהה מאוד.

אני חוויתי את זה באופן אישי:

באחד האתרים שלי, מתוך ניסוי, העליתי סדרת מאמרים שנכתבו בבינה מלאכותית ללא עריכה אנושית. רציתי לבדוק האם גוגל באמת יודע לזהות תוכן כזה. התוצאה הייתה חד‑משמעית — האתר ספג ירידה חדה בחשיפות ובכניסות. לא ירידה קלה, אלא צניחה אמיתית. גוגל זיהה את הסגנון, את המבנה ואת היעדר הנימה האישית והוריד את הדפים כמעט לחלוטין מהתוצאות.

העדכון הזה הוכיח דבר אחד:

גוגל לא מעניש AI הוא מעניש AI בלי בן אדם.
תוכן שלא עבר יד אנושית, שלא כולל חוויה, שלא מביא ערך חדש פשוט לא שורד.

מניסיוני, דפים שנכתבו ב‑AI בלבד עולים מהר ואז נופלים. לעומת זאת, דפים שנכתבו ב‑AI אך עברו עריכה אנושית, הוספת ניסיון אישי, דוגמאות מהשטח ופרספקטיבה מקצועית מדורגים מצוין לאורך זמן. גוגל של 2026 נותן משקל עצום ל‑Experience (ה‑E הראשון ב‑EEAT), וזה משהו שבינה מלאכותית לא יכולה לייצר לבד.

השורה התחתונה:
קייל צודק שתוכן AI טוב יכול לדרג אבל רק אם יש בו בן אדם.
תוכן AI גנרי, לא ערוך וללא חוויה אישית, לא שורד את גוגל של 2026.

5. “ה‑SEO לא השתנה רק האנשים השתנו”

זמן בראיון: 5:10–6:00

קייל טוען שה‑SEO לא באמת השתנה בעשור האחרון. לפי הגישה שלו, אותם עקרונות בסיסיים שהניעו את גוגל ב‑2015 ממשיכים להניע אותו גם ב‑2026: מילות מפתח, רלוונטיות, התאמה לדף וקישורים. לדבריו, הבעיה היא לא בגוגל אלא במקדמי האתרים שהסתבכו, התחכמו והתחילו להקשיב יותר מדי למה שגוגל אומרת ופחות למה שהיא עושה.
הניסויים שלו, שמתבצעים על דפים מלאכותיים ודומיינים חדשים ללא סמכות וללא משתמשים, אכן יוצרים תחושה שה‑SEO “לא השתנה”.

הזווית שלי: אבל המציאות של 2026 שונה לחלוטין. כשמקדמים אתרים אמיתיים לא דפים במעבדה רואים עולם אחר לגמרי. גוגל עבר מ‑מילות מפתח לישויות (Entities), מ‑On‑Page ל‑Topical Authority, מטקסט להבנת משמעות (Semantic Mapping), מתוכן לחוויה (Experience), מקישורים לאמון (Trust), ומדפים בודדים למערכות תוכן שלמות.
תוכן גנרי כבר לא עובד. גוגל מחפש עומק, נימה אישית, ניסיון אמיתי וערך שמגיע מאדם לא ממכונה.

ה‑SEO של 2026 הוא לא המשך של 2015. הוא עולם חדש לחלוטין, ומי שממשיך לעבוד לפי החוקים הישנים פשוט מפספס את המציאות.

6. “דומיינים חדשים יכולים לדרג אין ענישה מובנית”

זמן בראיון: 6:00–7:00

מה קייל אומר
בסביבות הדקה 6:00 קייל מדבר על דומיינים חדשים וטוען שאין להם שום “עונש” או חסרון מובנה. הוא אומר שגוגל לא מפלה דומיינים חדשים ולא מפעיל עליהם שום פילטר מיוחד.
לדבריו:

אין “Sandbox” אמיתי
גוגל לא מעניש דומיינים חדשים
אם התוכן טוב ומותאם גם דומיין חדש יכול לדרג
מקדמי אתרים מבלבלים בין “חוסר סמכות” לבין “ענישה”

הוא מסביר שהרבה אנשים חושבים שדומיין חדש “תקוע”, אבל בפועל גוגל פשוט צריך זמן להבין את האתר וזה לא עונש, אלא תהליך טבעי.

הזווית שלי: אני מסכים עם קייל רק בחלק מהטענה:
נכון דומיין חדש לא נענש.
אבל בזירה תחרותית, זה רחוק מלהיות מספיק.

במציאות של 2026, כשמקדמים אתרים אמיתיים, רואים בבירור:

• יש הבדל משמעותי בין דומיין חדש לדומיין ותיק
• דומיין ותיק מגיע עם היסטוריה, אמון, התנהגות משתמשים וקישורים טבעיים
• דומיין חדש צריך להוכיח את עצמו לאורך זמן

גם אם שני אתרים זהים בתוכן, אופטימיזציה וקישורים
בדומיין ותיק יש משקל מובנה שגוגל יודע לזהות

לכן, בזירה תחרותית כמו SEO, דומיין ותיק כמעט תמיד ינצח דומיין חדש לא בגלל “עונש”, אלא בגלל יתרון אמון וסמכות שנבנה לאורך שנים.

דומיין חדש יכול לדרג, אבל הוא חייב:

• עקביות
• איכות גבוהה
• מבנה סמנטי נכון
• חוויית משתמש טובה
• זמן

רק אחרי שהוא מוכיח יציבות הוא מתחיל להתקרב לביצועים של דומיין ותיק.

הראיון עם קייל רוף מדגיש עד כמה גדול הפער בין ניסויי מעבדה לבין קידום אתרים אמיתי. קייל מציג תפיסה שמבוססת על תנאים סטריליים דפים מלאכותיים, דומיינים חדשים והיעדר התנהגות משתמש ולכן הוא עדיין רואה את ה‑SEO דרך העיניים של 2015. אבל מי שעובד עם אתרים אמיתיים ב‑2026 יודע שהמציאות השתנתה לחלוטין: גוגל מדרג עומק, חוויה, סמכות, כיסוי ישויות, אמון והתנהגות משתמשים. הוא קורא את כל הדף, מזהה תוכן גנרי, מעניש AI לא ערוך ומתגמל מומחיות אמיתית. ה‑SEO של היום הוא לא נוסחה הוא מערכת חיה שמבוססת על ערך אמיתי. מי שממשיך לעבוד לפי החוקים הישנים נשאר מאחור, ומי שמבין את המציאות החדשה מנצח.