למה אתרים גדולים קורסים דווקא כשהם מגיעים לשיא?
והפעם – מזווית אישית של מי שמקדם אתרים כבר 17 שנה. בעולם הדיגיטל יש דפוס שחוזר על עצמו שוב ושוב אבל רק מי שנמצא בעסק הזה מספיק זמן באמת רואה אותו.
קוראים לי איציק פייזק, ואני בונה מקדם אתרים כבר יותר מ־17 שנה. וכיועץ קידום אתרים החלטתי שאת התוכן הבא אני חייב לכתוב מתוך כאב אישי.
במהלך הקריירה שלי ראיתי אינספור פלטפורמות צומחות לגובה ואז מתרסקות בדיוק כשהן נראות הכי בלתי מנוצחות. אבל שום דוגמה לא ממחישה את זה טוב יותר מהחוויה האישית שלי עם אחת מפלטפורמות הידע והשאלות הגדולות בעולם.
פתחתי שם חשבון, כתבתי תשובות מקצועיות ברמה הכי גבוהה שיש לא גנריות, לא AI, לא קידום עצמי. תשובות שנכתבו מתוך 17 שנות ניסיון, קייס סטאדיז אמיתיים, תובנות עמוקות שלא תמצא בשום בלוג רגיל.
ופתאום בלי אזהרה, בלי התראה, בלי הסבר החשבון נחסם. פשוט ככה:
“You violated our policies.” איזה מדיניות?
- מי בדק?
- איזו תשובה הייתה בעייתית?
- שום דבר.
רק הודעה אוטומטית ומערכת סגורה שלא באמת מנסה להבין.
אולי חסמו אותי בטעות?
חשבתי שאולי זו טעות, אז שלחתי הודעה.
וכמו שאפשר לצפות מפלטפורמה ששכחה מזמן מי בנה אותה קיבלתי תשובה אוטומטית נוספת, בדיוק באותו נוסח, שוב ללא בדיקה אמיתית.
המסר היה ברור:
היוצרים כבר לא מעניינים אותנו.
אתם לא שותפים — אתם מוצר.
רוצים לכתוב כאן? פתחו חשבון חדש ואל תשאלו שאלות.
וזה בדיוק הרגע שבו הבנתי משהו חשוב:
פלטפורמות קורסות לא בגלל תחרות
אלא בגלל שהן שוכחות את האדם שהעלה אותן לשם: היוצר.
הן מתחילות כקהילה של ידע ושיתוף אבל כשהן גדלות?
הן משנות מדיניות:
- חוסמות בלי סיבה
- מגבילות
- דוחפות תשלום
ומנסות לשלוט בידע במקום לאפשר לו לזרום.
וכמו שקרה לאתר שאלות ותשובות כך זה קורה לעשרות אתרים גדולים:
הן מגיעות לשיא ואז פוגעות בדיוק באנשים שבנו אותן.
וברגע שפלטפורמה מאבדת את היוצרים האמיתיים?
הסוף שלה כבר מתחיל.
מסר לפלטפורמות הגדולות: תישארו מי שהייתם שם הצלחתם
כמי שעוסק בעולם האינטרנט כמעט 2 עשורים, ראיתי מאות פלטפורמות גדלות — ואחרות קורסות.
הדפוס תמיד אותו דפוס:
- בהתחלה אתם נותנים חופש
- נותנים כלים
- נותנים חשיפה
- נותנים מקום ליוצרים
- נותנים סיבה לאנשים לבנות עליכם
- וכך אתם צומחים
- אבל אז מגיע רגע שבו המדיניות מתהפכת
לפתע, היוצר — זה שבנה לכם את התוכן, את הקהילה ואת ה-trust —
מוצא את עצמו חסום, מוגבל, נחסם ללא הסבר, או מופנה לעמוד תשלום כאילו לא היה חלק מהאירגון שלכם מאז היום הראשון.
המסר היה ברור: היוצרים כבר לא מעניינים אותנו. ואל מול האוטומציה הזו, הבנתי שזהו הרגע שבו צריך לעצור ולשנות כיוון.
וכאן אני אומר לכם באופן חד וברור:
❗ אל תוותרו על מה שעשה אתכם גדולים.
❗ אל תכריחו תשלום במקום בו פעם הייתה קהילה.
❗ אל תדחפו אוטומציה במקום אנושיות.
❗ אל תתנתקו מהיוצרים שלכם — הם המנוע שלכם.
אם אתם רוצים להרוויח?
מעולה. תציעו מסלולי PRO, הטבות נוספות, כלים מתקדמים אבל אל תענישו יוצרי איכות ששמרו אמונים לפלטפורמה שלכם במשך שנים.
וזה מסר שאומר אותו מתוך ניסיון אישי:
פתחתי חשבונות, פרסמתי תוכן מקצועי, לא שמתי אפילו קישור אחד — וחסמו אותי.
בלי הודעה. בלי הסבר. בלי חריגה אמיתית.
הודעת התמיכה? אוטומטית.
הפתרון? "פתח חשבון חדש".
ככה לא בונים מערכת יחסים.
וככה גם לא שומרים על צמיחה.
אם פלטפורמות ענק מסוגלות להתהפך עליך ביום אחד —
תחשבו מה זה אומר לעסק שבונה עליהן את כל הנוכחות שלו.
חסימת חשבון סגירת הפעילות השבתת העסק וואוו
מהיום למחר:
- החשבון יכול להיחסם
- החשיפה יכולה להיחתך
- המדיניות יכולה להשתנות
- הקישורים יכולים להפוך ללא רלוונטיים
- התוכן שכתבת יכול להיעלם כלא היה
וזו הסיבה שבעולם ה-SEO, האמת הפשוטה נשארת זהה כבר 20 שנה:
אתר שהוא שלך = נכס שלא לוקחים ממך.
🟢 למה אתר אישי הוא נכס דיגיטלי יציב החשוב ביותר לך
זו בדיוק הסיבה ש-17 שנה אני אומר את אותו משפט לכל לקוח:
"אתה חייב נכס דיגיטלי יציב משלך — אתר אינטרנט שהוא שלך, תוכן שהוא שלך, קהל שהוא שלך."
כשזה שלך:
- אף אחד לא חוסם אותך
- אין מדיניות שמשתנה
- אין אלגוריתם שמוחק לך חשיפה (אולי גוגל אם הפרת מדיניות או עדכון חדש)
- אין מערכת תמיכה אוטומטית שמוחקת אותך בלי להסביר
- אין תשלום כפוי כדי להמשיך לפרסם
האתר שלך הוא המרכז, וכל שאר הפלטפורמות — הן רק אגפים שמפנים אליו תנועה.
פייסבוק יכולה להיעלם.
טיקטוק יכולה להיחסם במדינה מסוימת.
Quora יכולה לחסום משתמשים בלי סיבה.
HackerNoon יכול לבקש 4,700$ לשנה.
אבל הנכס הדיגיטלי שלך?
הוא נשאר שלך — וממשיך לייצר לקוחות.
